תפקיד המגשר הוא לעזור לצדדים להגיע להסכמות טובות לשניהם תוך הידברות ביניהם, שמיעת המטרות והאינטרסים של כל אחד, מתן לזוג כלים לתקשורת גם אחרי הגירושין, הרחבת סל הפתרונות האפשריים להסכם, ליווי הזוג עד קבלת הגט ושמירת טובתו של הילד בהסכם. כל זאת תוך ראיה רחבה, מערכתית וניטרלית. אין זה מתפקידו של המגשר להכריע בסוגיות או חלילה לכפות הסכם על בני הזוג. יתכן מצב ובו אחד מבני הזוג יעלה דרישות מאוד לא סבירות או שאינן לטובת הילד (לדוגמא דרישות כלכליות), המגשר ישקף זאת למגושר על מנת שיציע חלופה אשר גם הצד השני יוכל להסכים לה. חשוב לזכור שגם בתי המשפט צריכים לאשר את ההסכם לאחר שווידאו שההסכם נעשה מתוך רצון והסכמה חופשית ולטובת הילדים.

כן, סעיף 79ג לחוק בתי המשפט (1984) מסדיר מהו הליך גישור. על מנת שניתן יהיה לאכוף הסכם גירושין, בני הזוג מגישים את הסכם הגירושין לבית המשפט לעניין משפחה או לבית הדין הרבני לאישורו ולאחר אישורו ההסכם מקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.

הפגישה הראשונה מיועדת להכרות הדדית בין המגשר לבין הצדדים. המגשר ישמע כל אחד מהצדדים, מה הביא אותו להליך הגישור, מה המטרות והרצונות שלו. המגשר יסביר לצדדים על תהליך הגישור, הנושאים שבהן צריך לדון, עלות שכר הטרחה למגשר ועוד. בסיום הפגישה יחליטו הצדדים האם הם מוכנים להיכנס להליך גישור. אם כן, יחתמו הצדדים והמגשר על הסכם כניסה להליך גישור. הפגישות הבאות ידונו בנושאים השונים שעומדים על הפרק: מימון הוצאות הילדים (מזונות, מדור והוצאות מיוחדות), חלוקת הרכוש והנכסים והסדרי ההורות (זמני שהיה, אופן קבלת החלטות בנושאים שונים כגון: חינוך, בריאות וכו'). השלב האחרון מוקדש לכתיבת ההסכם, החלפת טיוטות וחתימה על הסכם סופי. את ההסכם יגישו הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לצורך אישורו וקבלת תוקף של פסק דין. סידור הגט יתבצע בבית הדין הרבני.

כמעט. הליך הגישור מאופיין כהליך רגשי, שבו עולים ע"י הצדדים רגשות רבים כמו: כעס, חרדה, לחץ או פחד. בנוסף, לעיתים רבות התקשורת בין בני הזוג אינה טובה, במקרים אלה מגשר יכול להיות לעזר רב לבני הזוג. הליך הגישור לא מתאים לזוג כאשר: עוצמת הרגשות גבוהה מאוד ונובעת מרצון לנקמה של אחד הצדדים, חוסר אמון גדול ביניהם, מאבקים עיקשים שנובעים מרגשות קשים כלפי אחד הצדדים, אלימות על סוגיה השונים (פיזית, מילולית, כלכלית). במקרים אלה יהיה קשה להגיע להסכמות הוגנות שמיטיבות עם שני הצדדים.

סודיות – הליך הגישור הוא סודי ודיסקרטי. המגשר לא ימסור פרטים לצד שלישי ומה שקורה ונאמר בחדר הגישור נשאר בחדר הגישור. בפגישות אישיות עם צד אחד, כאשר נמסר דבר מה למגשר, גם זה ישמר בסוד כלפי הצד השני, אלא אם הסכים מוסר הדברים לשתף את הצד השני. חיסיון – לא ניתן להשתמש במסמכים, לזמן את המגשר לעדות או לעשות שימוש בכל ראיה אחרת שהוצגה בהליך הגישור. כל זאת בהתאם לסעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט. "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". ניטרליות – המגשר הנו אדם ניטרלי, אשר אינו מייצג את אחד הצדדים ואין לו אינטרס לפעול לטובת מי מבין הצדדים. המגשר גם יצהיר שאין לו הכרות מוקדמת עם מי מהצדדים. וולנטריות – הליך הגישור הוא וולנטרי לחלוטין, כלומר, בכל רגע נתון אחד הצדדים יכול להחליט שהליך הגישור אינו מתאים והוא רשאי להפסיקו ללא שום סנקציה כלפיו.

אם שני הצדדים מסכימים לשינוי ההסכם, אז בוודאי שאין מניעה בכך ועליהם לגשת לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ולבקש אישור משותף לשינוי הסכם. ערעור של צד אחד על הסכם גירושין שאושר ע"י בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני הוא תלוי נושא. בנושא חלוקת רכוש היכולת לערער היא מועטה, ותתקיים רק בנסיבות חריגות במיוחד וזאת בשל העיקרון שהסכמים שנעשו מרצון יש לכבד. בנושא של מזונות וזמני שהות ניתן לערער, אך ישנה דרישה שהבקשה הינה עקב שינוי נסיבות מהותי, מתמשך ושאינו היה צפוי בעת עריכת ההסכם.

ראשית מדובר בסוגיה משפטית, ובגישור כאמור ניתן לסטות מהכלל המשפטי, כיוון שבגישור מחליטים על הסוגיות השונות בהסכמה. ובכל זאת, אם בני הזוג מעוניינים להחליט על פי הכלל המשפטי הנפוץ, הרי שמתנה או ירושה שקיבל בן/ת הזוג או רכוש שהיה לו/ה לפני הנישואין נשאר בידי אותו בן/ת הזוג, אלא אם בן/ת הזוג שיתפו את המתנה או הירושה או הנכס שלפני הנישואים עם הצד השני (לא חייב באופן רשמי כמו רישום הנכס בבעלות), למשל מגורים משותפים בדירה בירושה או בדירה שהיתה לפני הנישואין. כלל זה נקרא חזקת השיתוף. (אין לראות במידע זה ייעוץ משפטי).